על שולחן הניתוחים מונחת,
נשימתי כבדה.
החיים עובדים באיטיות מייגעת,
הלוואי שהיה לי עוד חומר הרדמה.

לא רוצה לצעוד אל האור,
אני עוד לא מוכנה.
לא רוצה שיאמרו עליי דברים טובים,
אני ילדה רעה.

שקט בחדר, כולם מרוכזים,
אולי זה הזמן לבקש סליחה.
מכל מי שבו פגעתי,
והרשימה ארוכה...

הלוואי שלא הייתי פוחדת,
שהייתי גיבורה גדולה.
את כל חיי חייתי כשורדת,
לא מחכה למילה טובה.

על שולחן הניתוחים מונחת,
וכל כך צעירה.
לא רוצה ללכת, לא רוצה,
עוד לא הסתיימה המלאכה.


18.6.2007