פיסות זיכרון קרועות
מקרינות צללים על המסך,  

חול במלח מזוקק נתן ריחו,
אושת רוח אוצרת אגלי ים
מכה גלי טריות על פנים לוהטות,

גל גועש לוכד סערת חושים,
יורק רסיסי מחשבות על הזמן,
לופף את הגוף נושאו אל קדרותה
של מלכות השמים.

ואני רואה אותך מחוללת בערפל,
נוגעת ובורחת אחות ליופי החומק,
מביט בעיניי מבעד לצעיף צבעוני גולש,

יושב על ספסל עץ חמים לחוף ים,
זכרונות אודותייך מרצדים לכלי ניגוניהם,
אני מחייך לעומתם,
והם חיוך ישיבו לי.