|
כשתשמעי בבוקר
את תפילת השחרית
בקול מנומנם
של המשכימות בציפורים
כשימתקו לאוזנך
צלילי שחוק מעודן
עת שהשמש
מדגדגת את פסגות ההרים
ואז לחות הטל
תקטיר עצמה ממקום
נפילת הטיפות
ובין התריסים תשתחל לחדר
וזאת תעטוף אותך
כמו שמיכה של משי
ולפתע בלי משים
מחלומות אמש לא יישאר זכר
באופק אז משהו
יפרוש את כנפיו וינסוק
נוצותיו למשעי
והשמש הנודדת לו ליבה
תסובי על משכבך
ותגששי לחבוק את דמותי
בייאוש מפוכח
בידיעה
שלא אשוב
עד הלילה הבא
15.7.07 |
|
|
אכלתי המבורגר.
אכלתי במבה.
אכלתי טופי.
לעסתי מסטיק.
שתיתי קולה.
אכלתי שוקולד.
אכלתי מרק.
אכלתי פנקייק.
אכלתי ביצה.
אכלתי צ'יפס.
אכלתי עוגיות.
אכלתי יוגורט.
אכלתי
קורנפלקס.
אכלתי כבד
אווז.
אכלתי סטייק.
אכלתי גלידה
ושני ארטיקים.
אז איך זה שהמסה
שלי היא עדיין
רק 39 קילו?
נו, אז מה
שהקאתי את הכל.
[אחת מפתחת
בולימיה] |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.