כמו כלום יכולת לומר לה מה אתה מרגיש
אפילו שהיא נמצאת בחבר'ה
ויש לה סטטוס אחר.

אין איפה לגשת,
להוציא הרגשה שאיננה במקומה.

לפני שינה לא אמיתית,
בלי חלומות,
והרבה פחד,
נזכרתי ביופייך.

תמיד היית שם ורציתי שתדעי
שלא לחינם.

אין גמול להוויה שלך,
איתי
ואין משתווה לרגש שיש לי,
אלייך.

הכתיבה שלי מחברת רק אותי לעצמי
והלוואי שתדעי.
מה שיש לי לומר,
אינו בר ביצוע,
אין לו תכלית
והוא לא הגיוני.

ההכרה לא במקומה,
הרציונל לא מחפש אותך,
ולא אותי,
ואין מי שיאמר לך שזה בלתי אפשרי.

זאת עדי
שיש לה יופי קוסמי,
מרחבי,
והיא איננה לבד, אף פעם,
יש לה חברים, חובקי עולם
ואינטרסים.

יופי בלי גבולות וחן,
לא ניתן לעלות על הדעת.
זמן ואלכוהול,
עושים את העבודה היטב,
רצונות וחלומות שאין להם גבול.

תפנית שנראית לעין,
או איננה נראית,
והיא אומרת לנסות,
או לא לנסות.

הכרת רעש והמון צלצולים,
לא הכרת רוך ורוגע,
חום,
חום וחיבוק של אוהבים.

נע בין יופייך וחכמתי,
מתרועע בין רוחניותך וחומרנותי.
מחפש קרבה.

לימוד של תשוקה,
חיוכך התמזג עם השתייה.

או שמא,

את באמת יפה.