|
להב ההיכל הקורן
אור נגוהות צורב עיניים
לפתח מדרגות אבן
מבעד לסבכת הירק הארצית.
אני נישא ברגלי האנושיות
לתור אחר דגלי לאום זרים
מבעד לשבשבת האותות והסמלים
רדופי זעם השנים המרות.
גדמי רוח אנשי הזמן הכלה
מתכנסים בחשאי תחת מעטה האבק
לובשי סחבות ערירי נפש
פועים את עפר הארץ הטובה.
מבעד לחרכי הזוהר
נישא הגוף השמימי באיתניו
לוחש את פרץ אור החיים מעיניו
יוקד שמיים וארץ לצליל. |
|
|
-למה בדיחות על
בלונדיניות תמיד
קצרות?
-כדי שגברים
יוכלו לזכור
אותן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.