ג'יי קוי / כמו פרידה |
את הצחוק שהדהד לך ימים ולילות
והמילים שתמיד ללבך היו חודרות.
אבל את הקול שלה כבר שחכת,
מדי פעם את מנסה להקשיב לו שמה בפנים לאט לאט
אבל שום דבר אינו נקלט.
כל זיכרון שעולה את כבר אינך רואה
ההרגשה היא התקווה האחרונה.
כי את הקול שלה כבר שכחת
ומגע של יד מעולם לא דרשת
רק מילה לאוזן וחיבוק מיואש
רק מילה לאוזן והבטחה שהיא שלך לעד.
אבל את הקול שלה את כבר מזמן שכחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|