5.12.03

דרכים נסתרות
נגלו אל עינייך,
אך ידך לא הושטה לפנים.

לא טאטאת האבק,
לא ניקית את לבך
מרסיסי הכאב
הקטנים.

וכשהים הסוער
ורחש הגלים
יציפו לבך בשעת צרה,
אל תגידי שלא
הייתה לך דרך אחרת,
או שלא
הייתה לך
ברירה.

כי דרכים נסתרות
נגלו אל עינייך,
אך מבטך הוסת לצדדים.

לא ניסית להגיע,
לא הסכמת לשכוח
את כל מה שהניב בך
פחדים.

אז כשהשחר יעלה
באומרו כי מבטיח הוא
שיהיה זה יום קל קצת יותר,
אל תטרקי נשמתך,
תלמדי לחייך
כי אסור לך לעולם לוותר.

דרכים גלויות
נסתרו מפנייך,
והרחת את ריחות השקרים.

עוד יגידו ימים
על דרכך הנסללת
בשרבוט או בנגינת מיתרים.

וכשיבוא השקט
שלפני הסערה
את תדעי את מה שעליך לדעת.
אך זכרי נא, ילדה,
להושיט את היד
לפנים
ולתת לו לגעת.

כי דרכים נסתרות
נגלו אל עינייך
אך את לא הסכמת לראותן.
ואולי זה הזמן
להפסיק לפחד
ולהמשיך לצעוד
כי יש לך
לאן.