ברחוב המרכזי נשרפה
מאפייה זעירה עד היסוד
וכשחלפתי לידה מהר
ראיתי את בעל העסק ובנו
מפויחים ובוכים
והם נראו כמו נערות זוהר
שהשחור בעיניהן נמרח
ומי שאמר שיקצרו ברינה
כנראה לא זרע בדמעה מימיו
האב ישב בפינה הרחוקה בבגדי עבודה שחורים
ופנים לוהטים
ולעס לעצמו את כף היד
עד שבנו ניגש אליו ומשך אותה
הבן נראה מפויס

(את לחמם יתקשו לאפות מעכשיו)

יש בי זיכרון ממותק מרוכז
של הבוקר בו לקחו ממני
את שיניי
שכבתי על ספה קטנה
והחזקתי ספר גדול (ממני)
לא היו ריחות שדרשו התייחסות
ופתאום פרצו את הדלת כמה גברים
שבידם צבתות
הייתה התנגדות של קו אוטובוס מאסף
אבל ויתרתי עוד כשהיו
מחוץ לדלת
אחר כך בא פיוס עטוף צלופן
שנתחב לגרוני
ורשרש

חשוב שיהיו מכבסות ציבוריות
לנער בהן סדינים מוכתמים
אחרת החרא יישאר דבוק לבגד
ונמצא את עצמנו
הרבה פחות מושכים
(חוץ מאשר חרקים עדיני רגליים)

אישה יפנית נמרית
מקריאה לי סיפור ביפנית מדוברת
ההברות שלה הן בהחלט
כוס התה שהייתה יכולה
לחמם אותי
אישה יפנית לפניי
מילים מסומנות בציורים
וג'ון לנון פתאום מובן לי
הרבה יותר
(אני אדם אחר)

על הקיר כתוב משהו
אבל העיניים שלי
לא פקוחות
והקיר מרשים גם בלי מה שכתוב
אז אני מביט על קיר
ואור צהוב מרושת
שקורע את הטיח
ופושט אותו

עוד שבועות ספורים
ועמוד תלייה יחזיק אותי
בחיק אימהי אחרון
ואוכל לינוק את הארוחה האחרונה
לפני שאלך לעזראל
ואתקוטט אתו

עוד מעט
זנבות מלאי קשקשים ובליטות
נשות גוף
ילדים מרוטשים וחומר חם
שיידבק לכפות הרגליים

לטבע היה פעם אפקט
שהפנט אותי
עד שהבנתי את השקרים הגדולים
של חוקי הטבע
ויכולתי להפוך חיצוני
למה שברור מעבר לכל ספק
שהוא פנימי
בבחינת מעי
בבחינת צינור שפכה
מקצה המוח
למפשעה מפושקת

בייבי
אל תהיי משוגעת
את לא חייבת
בפירוש לא חייבת
להישאר בחוץ עכשיו
מוזר
אולי חשבת
שפשוט דיברתי
בשנתי
שופך סודות שאינני אמור לספר לך
שעליי לשמור לעצמי

חשבתי אותך לאחרת
חשבתי שאת אחרת

אנחנו משחקים בדרכים גבוהות
במילים גבוהות
האם את מזהה את העיניים
שלא הסבו לך כל רע?

הייתה אחרת

חלק מהמספרים נעלמים ממני
חזרתי כרגע מחנות
שמכרה לי זוגות מוצרים
במבצע
שבע שעות בשבוע אני מקדיש
לאגו המועצם שלי
ואני תופש את מקומי היטב
כשמדברים עליי
גם רוב מכריע של גידופים
לא מבריח אותי
הגם שזו בחינה לא אפשרית מבחינתי
וודאי אכשל
בדריכת שרוכים מיומנת
רצויה ומחובקת