|
יקרים נבכי לבי,
כמו האש אשר בערה בהם
שבר ארוך ומייגע
דרכיו נתתי לבי לדמותה
ערוך בעיטורים לבנים.
לקול עוצמה ופחד
התבוננתי בעיניה
מוקסם ממבטיה
רקום בתוך ידיה
חולק נשימותיה בדלותי
כטעם הבוקר החולף.
כידי החיפשו דרכך -
תשוקותיי.
בנתינה אספת ממני רגשותיי,
ונעלמת. |
|
|
כולם מדברים על
שלום...
אף אחד לא מדבר
על סלוגן...
לאחד זה גן עדן
לשני גיהנום...
כמה אצבעות
במקלדת...
כולם כותבים
יצירות...
אף אחד לא מדבר
על סלוגן...
יש טאבו שצריך
כבר לפרוץ...
כמה אצבעות
עושות נזק...
כולם מדברים על
שלום...
אף אחד לא מדבר
איתי...
יאשה, סגפן,
סלוגן, משועמם
וחרזן, בשיר הלל
למוקי וסתם
אנשים שדומים
לו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.