אליס מתבלבלת בארץ
הפלאות מתפלאות
מתבלבלות נמרצות
בלילה של מילים סובבת סביבה
אנשים מוזרים מתהלכים בדרכה
עובר ושב הכאב כמו שיר
כמו עצב
כמו מרק חם אחרי תה קפוא
החיים של אליס
מתבלבלים.

חוזרת והולכת, אליס נעלמת
ונאלמת למול פנס מאיר
שמסנוור לה בעיניים
וזולג אל הכתפיים
עם האור הכי בוהק
והנשימה הכי כבדה
היא מרגישה באוזניה
היא מרגישה אפילו בשיניה
איך האור הופך בלתי נמנע
והבזקיו התמימים יוצרים תמונה.

לא מתחרטת
יודעת מה היא עושה
כולם לא מבינים אותה
בעיניה
כולם לא רואים אותה
בראשה
לא מתחרטת על שום דבר שהיא רוצה
לא מתנצלת; לא בוכה

אליס מתמסרת לבדידות המרגשת
מתייחסת בביטול למילים יפות
כמו צ'קים עם סכומים גדולים ללא כיסוי
מאמינה באלוהים
ולא לסתם גברים
חושבת שחסר לה בורג
ולא זין

כל פעם מתאהבת, מתאכזבת
מתרגשת ונגמרת
גומרת וכואבת
מתמסרת ונשברת
מעדיפה להיות נרקבת
מסתם שוב מאוהבת
מעדיפה להיות קרון רכבת
מאשר קטר דוהר על מסילה
בדרך לאבדון
כי היא מאמינה שהדרך לאהבה
מלאה בכוונות רעות.

אליס רוצה שמלה שעולה מאה דולר
ורוצה מכנסיים שעולות כמעט כפול
והיא מבינה שבהודו היא הייתה משלמת על זה כלום
לעומת דרישתה הכלכלית של
מלכת הלבבות בארץ הפלאות המסחרית
היא דורשת
כסף קל
אי שקט
וזכויות כמו לנשיאה לשעבר
של מדינה מתפתחת וחולמנית
אליס חולמת על חיים מלאי ממון ונטולי דאגות כלכליות
ולא אכפת לה מהחיים עצמם
ומכל שאר הפלאות.

אני אומר לאליס שאני אוהב אותה והיא צוחקת ואומרת
שאני הילד שלה והיא האימא שלי
ולי לא אכפת מה היא אומרת כל עוד היא צוחקת
וכל עוד היא מתמסרת לצחוק הזה ולחיוך הזה וליופי
שמתפשט לה סביב פניה
ואני רוצה לצלם את הרגע הזה
את גומות החן האלה
את סימני האהבה הנפרשים על גופה הדואב
רוצה לצלם אותה בשחור לבן כדי להעלים את סימני השיזוף
היא כבר עשתה את זה בעבר כנראה
הניסיונות לא מפחידים אותי.

אליס עייפה מאהבה נכזבת
היא מתעייפת מהמחשבה על אהבה אמתית
ובכלל, היא רוצה שקט
ואי-סדר שכזה מהווה לה בלגן במחשבות
והיא מסתדרת עם המחשבות
ומסתדרת עם קטינים
או זקנות
וילדות יפות בחצאיות שמספרות לה על אלוהים
ועל חגורות צניעות
ושמלות שחורות ושביסים בימי חום תל אביביים
כשכל הבתולות הולכות עם רוב השדיים מחוץ לביקיני
על חוף הים המתועב
והשמלה השחורה מסבירה לה שאותו איבר מסואב מנסה להיכנס לה מתחת
לבגדים ולחלל אותה בצורה הכי יראת שמים שאפשר.
אליס בכלל חשבה שקוראים לזה אהבה.

ואני, שרוצה לאהוב אותה לא מסתדר עם שמלות שחורות בשיאו של
קיץ.
לובש רק חצאיות סקוטיות חושפות רגליים.
אוהב לשכב על מדשאות רטובות ולהרטיב את הגב.
שונא לשים קונדומים כדי לגעת באלוהים.

אליס רוצה תינוק מושלם
כמו מגי סימפסון
תינוק צהוב
שמבין הכול ולא מקטר
רק מוצץ מוצץ.

אליס לא רוצה להיות אישה של אף אחד.
אליס לא של אף אחד.
אליס לא של עצמה.
אליס מפחדת שהמרק הזה ישרוף לה את הגרון.
אליס מפחדת שהמרק הזה עשיר מדי.
אליס רוצה לברוח אל ההרים ולשפוך את המרק אל תוך נקיק פלאים.

אליס מאמינה עוד בנסים.

והיא מאמינה שיום אחד יבוא אביר על סוס לבן ויציל אותה מעצמה
ייקח אותה לחדר בקיבוץ
יסדר לה מעמד של אשת-חוץ
בשלוש מאות שקלים ותרומה למזכירות
תחיה חיים מלאי כלום באמצע שומקום
רוצה נשמה שוממת ובעל לחוץ
ועדיין חולמת על לשון מענגת באמצע קריאת ספר
של איזה משוררת שוליים על סף התאבדות.

בינתיים אליס מעונגת בארץ המים.
ביכטה עם גבר עשיר
אוכלת פירות ים
וקוראת ספרים
ומתעוררת בבהלה כשאיזה חלום על בגידה חודר
עמוק.

אליס נמשכת למים
סופרת אצות
ממיינת רכיכות
אוספת קונכיות
מקרבת אוזניה אל המים לשמוע גיטרות נוגות
ושומעת רק גלים
ותיפופי רגליים של ילדים.

והיא יודעת שאני בחיים לא אבגוד בה
והיא בכל זאת בוחרת לציין את זה
והיא יודעת שאני בחיים לא אפגע בה
והיא בכל זאת בוחרת לפחד מזה
והיא יודעת שאני בחיים לא אשקר לה
והיא בכל זאת בוחרת לבחון את זה
והיא יודעת שאני אוהב אותה
והיא יודעת שהיא לא יודעת כלום.

שיר תשובה אסוציאטיבי

שיר עליה ובזכותה
תודה אומרים כשמגיע.

אליאנס מלשון ברית.