|
בין נופי מדבר עוצבתי
רוח יצירה הייתה בי
שוררתי ופיסלתי באבני גיר.
לכדתי נחשים ואספתי
פרחים.
אגדות קרמו עור וגידים,
חייתי בעולם קסום ומופלא
בו פנטזיה חיה בהרמוניה
עם מציאות.
והייתי מאושרת. |
|
|
אם השנאה היתה
פרח, והיתה
מגיעה סופת
הוריקן, או
טורנדו, או
טייפון, היה
הפרח נשאר
במקומו ואף חלק
ממנו לא היה זז
בכניעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.