|
אולי מרחוק תמסרי לי
מילים של רכבת מהירה
של חלום בתקתוק הקטר
אל מנהרה שבקצה
יש אור של צפייה
תלכי מרחוק עם פסי הרכבת
שמתפתלים ברכסי ההרים
שבורים של הבנה
ונקישות הרכבת אליך
לא אומרים לך דבר
ועשן הקטר מגיע אליי
עם מילותיך השרופות
מפיח ותקווה
ולא יודע מה לומר
קרונות הרכבת מתקתקות
את מילותיך של אותה רכבת
שעברה פה בתחנה
של פסי רכבת שחוקים
של חום ושריפה ואולי
מילים של דמיון מיותר |
|
|
מגרד לי בתוך
הכוס
המקום שבו דרכו
עשרות אנשים
לפניכם
חלל עמוק
מסע לתוך הגוף
האנושי
פרק ב'
בטריולוגיה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.