שי רגב / לבדי |
ומנסה להתמודד עם הפחדים
ציטוט:
"זה לא אומר שזה אפשר
לא להתייחס לאיש מבוגר
שחי לו מתחת לכיפת השמיים
מאז נולד רעב ומבודד
בוא ואושיט לך יד"
לבדי פוסע ברחובות הפחד
ואף אדם שם לא עובר
כשהשעון שוב נעצר
עדיין אין מה לומר
לבדי בחושך הכבד
אין קול ציפור ואין קול שעונה
האם גם שם מסתתר לו הזמן
שאותי עוצר לרגע ונעלם
ומי האיש הזה שממנו אני פוחד
ומה עכשיו יקרה עוד דקה מחוג ינדנד
לבדי בעולם ההוא לבדי, לבדי
שוב קול מרעיש את כולי
גם השממה שקטה להפליא
ורק אני לבדי יושב על הספסל
הקבוע בשבילי
אין קול ציפור ואין קול שעונה
אני הילד שאותו איש לא רואה
דמעות זולגות שוטפות את הכבישים
כמו הגשם שמטפטף עליי בלי רחמים
ומי האיש הזה שממנו אני פוחד
ומה עכשיו יקרה עוד דקה מחוג ינדנד
אולי עוד מקל קטן שמזכיר טעם מתוק
ידאג לי והרעש ישתוק
זה החלום שלא מציאותי בעולם הזה
נשארתי לבדי בחושך הכבד ששוב מפחיד אותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|