חיקך כיין,
עסיס גפנים
מהול בצוף,
ריח חבית העץ
מתערבל
בתסיסת שיכרו,
מהתל בנפש,
משכר בה,
מסמם, מסמא.

משפתייך נוטף קרמל,
מותך כחוט
על שני חוטי שני,
דבש אהבה
הנלקח מכוורות
דבורי תשוקה.
ונפשי חשקה
בדבר אחד פעוט -
להרגיש בו בשפתיי
להרגיש בו תחת הלשון.

עינייך פולי קפה
לוהטות מן הכבשן,
אדומות מקלייתו
של הלב.
מגען שורף בי,
משאיר בעורי
כוויות של אהבה
בעוד אני מבחין -
הבבואה המשתקפת מהן,
אינה שלי.

עורך חלק וקר,
כאפרסקים קלופים
מושרים במים
צוננים
של אמצע קיץ,
וידי הקטנה
מושטת אליהם,
חושקת במגעם
המתוק
מקפץ על הלשון.

ריח שיערך
ממלא את נפשי,
מהפך בלבי,
נושא אותו למרחקים.
ובדמייני אותך
נחה לצדי,
נפשי מפרפרת
מכמיהה לראשך
הנח על כתפי.

ברחי
מאהבתך
ונוחי בחיקי,
ברחי
מאהבתו
והתנחמי בשפתיי,
לא נותר לי אלא
לכרוע בתחינה -
ברחי.