נילי רוזנבליט / כרית הדמעות |
בכרית הדמעות הישנה שלך,
ומדי פעם שולחת ידך
לנגב דמעה מלוחה
שחומקת מבין
טריטוריית הכאב שלך
עושה דרכה
במורד לחייך הפצועה
ונבלעת בין שפתיים מחורצות
חריצים עמוקים של שתיקה.
מחליקה באיטיות מייסרת
במדרון לשונך החרוכה
ונעצרת על סף תהום גרונך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|