פתיחה
את מיישירה מבט לעיניו של הדרקון.
שן
ניבטת מחיוכו אל מגדל צווארך.
הגידי לי, הוא אומר ומזיז חייל על הלוח
מה תעשי כשביצור העץ יפול
ויין יזרום בחפירי המגן?
אשא ליבי אל ההרים, את עונה לו.
ודאי
הוא מרים את הכוס בברכה
עתיקת יומין היא האיבה בין האדם לנחש
אך האישה תמיד הייתה בת ברית.
הצריחים מאיימים מכל עבר
העשן מסתלסל מסביבך.
במראה על הקיר רק את משתקפת
באוויר תלוי פה מחייך.
ובחוץ כוכבים מזהירים את
קינת הבתולות מהים.
את - נבחרת. מוכשפת, אורגת
מאורם מלבושך הלבן.
סוף דבר
אנדרומדה נכחה מסתכלת, מטה
אוזן
קונכיה אטומה.
הדרקון לא יבוא עוד לשתות לחייה
הוא נמוג
בלילה בו אזק אותה פרסאוס אל הסלע.
נבחרת - Nivheret, מטה - Mata | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.