חן בר / בלילות הקרים |
שנינו ישנים במיטות נפרדות
כמו דרכנו
ואני עוד חושבת ונזכרת
באותו הלילה שאולי הייתי
רק שלך
את הנשיקות והחיבוקים למחוק
את האהבה להחביא
במקום שאף אחד כבר לא יגע
ולא יזכר בה,
ובנו.
לדעת לחשוב להרגיש
שהלכת עם השלכת
להין ולהפנים
שהיינו אבל נגמר
שצריך להמשיך
ולזכור
שהטוב יגיע בסוף
ואולי יום אחד
אני אסתכל לך בעיינים
ויחייך ואודה לך
שלימדת אותי לדעת לוותר
על דבר
שהיה רק אשליה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|