אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך.
                             תשוקתך משלה.
                             חשבי על הזמן,
            את זו המתבוננת בי, הרואה בדברי חולשה,
                החושבת שלא אושר לך באהבה זו.
                          חזק מראות עינייך,
             את שחשבת שלא עלייך חלים הדברים.
               התנתקת, כמו עלה שהצהיב ונשר,
                         החיים שהיו שניתקו.
      בבחירתך ציווית לך חיי מצור, על המשמר תעמדי,
על כי תאווה והגשמה, כי על המחר של הדור שאין לו עבר,
                            אל אומר קדיש,
                              תועה נפשך,
        ברית מתוקה כדבש, אור וקטיפה, חופה לבנה,
                                לא חלקך.
 לעד תדעי כי אהבתיך ובזרועות פתוחות קיבלת אהבתי פעם,
    בשובך אל המקום אותו את קוראת בית אין עוד אוהב,
                 לעד תידום התשוקה למגע יד,
                         לחום הגוף והנשמה.
                 כי לך בחירה הייתה וידך קלה,
               אוררו כל מקללייך, קינאה בליבם.
                       דרכך מנשייה ארוכה,
                          ועד ליום שובך,
      עד אשר תשוב תשוקתך אל אישך - אל אוהביך.