אורן הס / שפת בדידות |
ואז יום אחד
יתעוררו כל ההדים העתיקים בצלילי רעמים גדולים,
והכאב הוא סירה גלמודה בלב ים
מים מכל עבר
אפילו כף יד מושטת, תלויה כמו-באוויר.
כמעט יכולתי לטעות ולחשוב
שאני לא לבד כאן
בכל רגע זה עלול לקרות,
בכל רגע זה עלול להתפתל במעלה הגרון
נו, תקיא את זה כבר.
כמו שהאנשים יקיאו את המצוקה שלך מעליהם,
תרגיש כמו נגוע במגיפה
כאילו וכמעט - כרתו לך יד
הקללה תחלוף
עוד תהיה לגיבור
אולי אף ליותר:
לאיזה מאהב נלוז.
אבל בשנייה שזה רק נוגע לך
שוב בלב,
אתה חשוב כמת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|