עליות ומורדות, תהומות והרים,
                   הייתה אהבתי אליך - עיוורון חושים.
                 דברי אליך בך לא נגעו, בניסיון לא עמדו.
                 בעולמך מסוגרת, לספר על הכל מלבדך.
                      החומר מפצה על חולשת הרוח,
                          תאוות הבשר על אהבה.
                רכות ליבי ניצלת, ריפדת את יציאתך בי,
          נפרדת ממני בעוד גופך איתי - ונפשך הרחק מעולמי.
                                  בשקר חודשים,
                       הסתרת, הסתגרת במחשבותיך,
                   לא מאמין למשמע אוזני, למראה פניך.
                 ליבך קר, לעצמך לאושרך, שקטה נפשך,
     את היקר הקרבת לעולה - על מזבח תומתי - על אף אהבתי.
                לעצור בעדך מלפגוע, להגן, לשמור אמונים,
                        לא אני, לא אוהביך חשובים.
               חברים יקבלו ללא התנגדות, ללא רעמים,
                         לממש מאוויים לנתץ חיים.
                              החברות מחבקות,
                                אוספות אותך,
                                     לחיקן,
                            חיבוק זדון, חיבוק חם.
                                    אושר???
                       הזיוף ימשיך ויהדהד, הזיכרון.  
                               פלסטיק על עור,
                                חווה על אדם,
                                     שחור.