בסוף אוגוסט
הרגשתי אלף שנה, בתוך שנייה
ובאותו הרגע
זה כל מה שהיה חשוב
בסוף כל זה
מתגבר, וזה נתלש, ואז נופל
הכתב נעלם, חלש נעצם
וזה הכל
בסוף אוגוסט
עולם עולם, מרחף לו בין אצבעותיי
הרגשתי אלף דברים, ובתוך שנייה
הם כל כך גדולים עליי
ובאותו הרגע רק דבר אחד היה חשוב
בסוף כל זה
גובר עליי, נתלשת, ואז נופלת
הכתב ייעלם, חלש ייעצם
וזה הכל
הבית השרוף בסוף של
הרחוב ההוא
כמו גשר עזוב, לשם כבר לא אשוב
אבל אשרי הגפרור שלא נדלק
אני זוכרת רק
דבר אחד היה אז רק דבר אחד
היה חשוב
בסוף כל הסופים שלי
יש משהו שימשיך אצלי
לנוע
לא לזוז כשמצלמים
את ממשיכה לקפוא
כשהם קמים
בסוף אוגוסט,
יש עוד מלא זמן
אבל לאן תלכי מכאן? |
