עיניים מזוגגות, כמעין זכוכית מולן
לא רואה כלום כאילו מרוקנת לחלוטין
ופתאום מזדחלת לה שם
טיפה רטובה המתגלגלת על הלחי
אל הסנטר ונמרחת על הדף
והנה עוד אחת. ועוד...
ובבת אחת דממה.
וליבי נשבר,
עיניי מוצפות בדמעות
בין עצב לכעס,
אני מתרוקנת.
אני נרטבת כולי.
מחבקת את הלולי שלי
הוא היחיד שנמצא שם תמיד
היחיד ששם בשבילי ולא שואל שאלות מיותרות.
זהו, אין יותר דמעות, נגמר המלאי
נותרתי מרוקנת מדמעות,
מרגשות.
נותרתי מרוקנת מעצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.