להזכר באהבה, להטיל שפיות חיים מנגד, להבטיח לעצמך שזה רק
לרגע, אולי לשניה, הגם כשנדמה כי כבה.
כברק ששיסע ענן, כרעם שנחפז לפנות רעמו שזעם, להזכר
ולשכוח, לבקש השבט בלחוש, כי שם נמצא הלב שנגזל מאיש שאוהב
אישה. כאמור רק לרגע, אולי לשניה.
נלאה מנדבכי הרגע שמבשילים לצווחת הדמע, ירא מנבכי תום מתת
הרגש, להעלות מן האוב את פרקי אצבעותיה, המלוות ברוך את נוקשות
עורפך. הנך כענף המשיל עלווה, שבדומה לכללי הטבע; עונה קרה
מנציחה נשירה. לזהות ספי ונימי העדנה, עת כי חיוכה שזף
חוורונך. להטביע יגונך במליחות דמעותיך, כי הוזה אתה.
כך לרגע, כך להזכר, אולי לשכוח, אהבה. |
