ישות נצחית / סיטאר |
ידיים רוקמות צלילים
כסגסוגת חלומות בהקיץ
סולמות עולים ויורדים
כעדרי מלאכים.
אני לומד בדרך הקשה
באצבעות ידי המשותקות
לגעת באור הקשת של רוחי
במקצבי תבניות משולשים.
לרכב על גב הדרקון
לנוע על בצר הכוכבים
להיות הרוח הנושבת בעלים
שקשוק דפנות הגזעים.
האבק נירקם למדפים עמוסים לעייפה
משך חיים ורבצם השלם
הזיכרונות המתקתקים של הנפש
קרני האהבה הראשונות של הבוקר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|