ליברטין אי-שם / גלויה |
מספקים נחמה לוחשנית
במשב-ליטוף על פני עור התוף,
חידודין-חידודין הופך הבשר
כאשר הם מעלים דמותך באוב.
כדאי לפרום עפעפיים,
אולי אוכל להיטיב לראות
אותך כפי שאת,
במקום לתור בכל עבר
אחר אשד התלתלים הכהים על הגב.
היום נמלא, הלילה נפרש
והמחשבות עודן מסתהררות,
הנשימה מותחת
קווים חדשים לחלום
בו מככב כחול עינייך.
שביל נפתח לרגליי,
המפה שציירת עבורי מדויקת
והגלויה שאכתוב לך
עוד תשא את קסמך העיקש
ואת דבש הפצע בלבי.
יולי 2007
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|