עוד מעט אקח תער
ואנקה את עצמי
כמו שמנקים תרנגולת לכיפור
עוד מעט קופיץ
לחיתוך השדרה
לחיתוך השגרה
עוד מעט כעת
שיפודי יקיטורי
וגלילי אורז ממולאים מבשרי החי
יוגשו בארמונות
עוד מעט ראשי יוגש צלוי בתפוחים
ומיץ דם דבשי ייזל משיערותיי
על השולחן
עוד מעט
שיסוע וקריעה
וכל חגי הדת יתגלמו בבשרי
שיוגש
ויוקדש

אלוהים
יש לילות שאני נכנע
ומוותר
ויש לילות שאני אוחז את עצמי
מתחת לבתי השחי
ומכריח את זה לצאת

אלוהים
יש לילות שאני נמנע
ומתאכזר
אבל אלוהים
יש לילות שאני לא מניח לזה
ובוהה עד שהעיניים נקרעות

אלוהים
אני שתוי

עוד מעט יבוא לכאן
הפליט הגדול של השירה הערבית
ואף יהודי לא יידע מזה
חוץ מכמה
עוד מעט יחזור לכאן
כמבקר
לא ספרותי
למרות מצב המצור
למרות הסוס הבודד שלא השארתי לבדו
באמת שלא
ועוד כמה ימים
יתכנסו הרבה ערבים בצער
לערב אחד
ויחכו שיבוא הכהן הגדול
לביקור אחרון
ביקור טרום מוות, אם החוש הנבואי שלי
עדיין לצדי

קרוב משפחה שאני שונא
מת בשנתו מדום לב
בעצם אפשר להגיד
שהוא לא ידע שהוא מת
וכשבישרה לי אמי שמת בשנתו
הערתי שאדם שאינו יודע
שמת
שאינו מודע למותו
לא ידע כשהיה חי
וטוב שמת

(אמי כעסה עליי)

אמנית אסיאתית צעירה
מככבת בחלומות לא שלי
ותינוקת מוחזקת בידיי
ומופלת

מתוך שנתי אני אוחז בכרית השינה
וכשהיא נופלת מידיי לרצפה
גופי הישן מאמין
שהכרית היא התינוקת
ואני בוכה בשנתי
וריר סמיך ממלא את הסדין תחתיי

(חלומותיי מכים אותי במקל עץ שטוח בלילות האחרונים)

הנערה הקופצנית קוראת לעזרה

עלה אל הגג
ונתר בשתיקה
יהיה זה יום חג
נרקד ונרקע

רק עלה אל הגג
ונתר בלי היסוס
אני אפשוט בגדיי
ואראה לך ת'כוס

לכן עלה נערי
אל הגג במרום
ונתר אליי כבר
הפוך כתם אדום.