|
משהו בחושי האנשים
מעד בדעתי הצרובה
לחש לי עיוורון
עצר מהאור במכוון.
השבילים נעדרו מהדרך
פסיעות רגליים יחפות
לעבר צברי הכוכבים
למשך השעה הזאת.
נחש גדול רושף שמיים
פתלתל כלהבות הזמן
נישא בעול השנים
מעבר למניפות התרבות.
אחר כך אחזתי בכוחותי
להושיעני מהבלי האמת
כמפץ של אור כוכבים
כרעד שמלתה של היפה בבנות. |
|
|
אני לא מסוגלת
לכתוב פוסט-
מודרניזם
ונונסנס כמוכם,
מצד שני, אם אתם
כותבים נונסנס,
זה אומר שאתם גם
חושבים נונסנס?
עוד אחת עם רגשי
נחיתות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.