|
מפחדת להכנע
מלאבד את עצמי
ממה שנשאר ממני
ולהישאר עם צללי הזכרונות
והילדות שנידפים מהידיים
צחוק החיים
עצב המלחמות
על הרצון לחיות ולהיות
לא רוצה רק לשרוד
ולהישאר שלד
בשר ועצמות
איפה כביתי, לאן הלכתי
היכן נכוותי
לאן נעלמתי
רוצה עוד
מעבר לרק להיות
רוצה יותר מעבר
מעבר לגדר
רוצה יותר מלהיות סתם
רוצה לבנות
בלי דאגות
רק לא להיבנות
עוד. |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.