מייק גורן רוב / חיזוק אוריינטלי |
אני מוכרח לפי דבריהם לעבור בכבישים העירוניים,
אם אני רוצה להגיע לאנשהו בחיים האלה.
אני נזרקתי לצינוק,
ואף אדם לא נמצא כאן.
ואני דרוך למקרא שאיזה ייצור אנושי יחליט לבקר,
אולי הוא זקוק לאיזו מליה טובה או לטפיחה על השכם.
ועל השחלות.
ואין דרך חזרה,
ואין מנוף שייקח אותך הבייתה.
אתה כבר שלנו.
אתה מאוחה ודרוך לקראת המשימה הבאה שהצבנו במיוחד למענך:
לך לישון לזמן בלתי מוגבל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|