הכאב הישן לעולם לא נרדם,
הדמעות לא עוצרות.
על מעקה של ייאוש עומדת ילדה,
עיניה בוכות.

מביטה לשמים -
הירח שחור.
עוצמת לרגע עיניים,
נעטפת בקור.

מנגבת דמעה,
מלאך המוות אותה מחבק.
עננים מכסים את הירח שמת
ועליו תלויה התקווה,
הייאוש לעולם לא שותק.

מביטה לשמים -
ירח עם דם.
עוצמת לרגע עיניים,
נופלת לשם.

29.05.2001
גם אני שיר מולחן