הכאב הישן לעולם לא נרדם,
הדמעות לא עוצרות.
על מעקה של ייאוש עומדת ילדה,
עיניה בוכות.
מביטה לשמים -
הירח שחור.
עוצמת לרגע עיניים,
נעטפת בקור.
מנגבת דמעה,
מלאך המוות אותה מחבק.
עננים מכסים את הירח שמת
ועליו תלויה התקווה,
הייאוש לעולם לא שותק.
מביטה לשמים -
ירח עם דם.
עוצמת לרגע עיניים,
נופלת לשם.
29.05.2001
גם אני שיר מולחן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.