הוא                  

שמור,

עטוף,

סגור,

מהורהר, הר

קר,

קפוא,

שלו,

רעב,

כמה,

תאב

שווע,

 ספוג

פוג  וג

 ענוג,

לבדו.

בודד דד דד

מוקף,

מוצף,

מוקצף

הרוס.

מעוך

עכור

שבור

מרוסק

מצולק

כבול,

שקול

מוחלט

נשלט

     נשכח.
                      כמעט

הוא לוקח את התיאורים שעמם אני שופט אותו, ומקבל אותם. אולי אפילו שמח לתואר
כך, לשם התשומת לב.
אני טופח על שכמו, מצביע לו על המחזה המרהיב שעומד מולו ולוחש לו בכנות,

                                                                         
                           זה -              

נשגב.