ילדה בת שש
קושרת עפעף עליון בתחתון,
את שפתיי - נייר
דבק מכסה.
לאוזניי כבר מזמן הוכנסו
אטמים.
אטבים צובטים
נחיריים, שלא
אריח.
על גפיי הולבשו כפפות
וגרביים, אטומות
למגע. מפנים ומחוץ.
לא אדע מה אני מפסידה.
ילדה בת שש
מחזיקה רגל.
שלשלאות אסיר,
כדור מתכת.
לא אוכל להתקדם,
רק סובבת, מתקדמת אל אותה
נקודה.
רק התחינה להשתחרר,
לפרוץ גבולות.
ילדה בת שש
כלואה בתוכי,
רוח רפאים מוחשית
אליי.
רק את הלב
משחררת,
שיכאב, שיבכה, שיראה
ולא יבין.
וכשהלילה יורד
היא עולה.
מחבקת חזק,
אין
אוויר לנשימה.
אי אפשר
להסתתר
בחושך.
והדמעות זולגות
מבעד לקשרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.