ראי עצמך, עצובה עם עיניים יפות,
ראי עצמך, ילדונת, רצה ברחובות.
השמיעי קולך, רך, ילדותי,
הושיטי ידך, כך לא תלכי.
הניחי, ילדה, ללבך שנפגע,
הניחי וזכרי כי הכול לטובה.
מדוע נשארת את, לכי,
השאירי מאחור, הכול תשכחי.
הרי שאת הפחד הוצאת מגופך,
להתמודד לא תוכלי, לא תדעי איך.
לבד את, ילדונת, נשארת עומדת,
חדלי נא לבכות, אינך מפחדת.
את זו ששקעה בעולם קצת ורוד,
מצאת נחמה בשקרים, אשליות.
לבד את, ילדונת, מאסת על כולם,
מצרות שטחיות התעייף העולם.
לכי לדרכך, שמרי זיכרונות,
הפסיקי לאבד עצמך, בין כל האהבות.
מצאי קצת ערך לכל מבט,
ואז תהיי מושלמת כמעט. |