ב. סתיו / אמא'לה |
ואטמת אותה באצבע,
וכשבכיתי
שלחת יד לנחם ורגל לבעוט.
חיבקת אותי עד שלא יכולתי יותר
לנשום וזיעה קרה
כיסתה אותי,
עד שנמלאתי ריקנות.
ואם אלך מה ישאר לך?
רק צל של מה שחשבת שאני,
ומעולם לא הייתי יותר מצל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|