אבא ואלון הלכו לקניון,
עברו חלון אחר חלון.

בחלון הספרים ראו עיתון וגם מילון,
בחלון עתיקות ראו שעון ופסלון לסלון,
לחלון החיות הציץ אלון
וראה ארנבון קטן עם הרבה תיאבון.

עברו אבא ואלון עוד חלון ועוד חלון
והגיעו לחלון מיוחד שם נשקף אליהם דובון,
אך שבה את ליבו של אלון - בלון.

אבא החליט לקנות את הבלון לאלון
כיוון שהיה ילד טוב בקניון.
אלון קיבל את הבלון בשמחה ובששון.

בדרך הביתה שאל אלון את אבא:
"אבא, מה עושים עם בלון"?
ואבא נתן פתרון:
"עפים כמו פסיון".

אלון עצם עיניו והפעיל את הדמיון,
ראה עצמו לפתע יוצא מן החלון,
אוחז הוא בבלון ומרחף כעפיפון.

הבלון עבר את נחל הירקון,
הפך לאווירון והביא את אלון לראות קרחון.
מאווירון הפך הבלון למטוס סילון
ועבר ברומא מעל הפנתאון.

לפתע חש אלון רעב,
מזל שלקח תרמילון ושם גילה מלון.
אכל את המלון, חיטט עוד קצת
ומצא בונבון בצורת כלבלבון.

מטוס הסילון חזר להיות בלון,
הראה לאלון את היקינטון,
את עץ הפלפלון,
את החרדון והצפעון.

אז הפך הבלון לשטיחון,
עופף בעד החלון,
עבר במסדרון ונחת בסלון.

לפתע התעורר אלון וראה שהוא אמנם בסלון,
אך הבין שהכל היה חלום.