גם תמי לא האמינה שזה קורה לה.

אמיר ותמי היו זוג מדהים , הכל הם עשו ביחד, הם הכירו בעבודה
של אמיר לפני 4 שנים ומאז לא עוזבים אחד את היד של השני, כאילו
שמו להם סופר גלו בין האצבעות ואם תנסו בניתוח להוריד, לא
תצליחו.
ב-13 ביוני לפני שנתיים, האהבה הגדולה שלהם התממשה והם באו
בברית הנישואין, חתונה מדהימה, המון אורחים, להקה קלאסית
בכניסה, כמו שבנאליות וקיצ'יות יכולים להיות. החיוכים המזויפים
לאורחים, הנשיקות המרוחות בליפסטיק של זקנות והכל כדי להרגיש
ולשמוח עם הזוג הצעיר וכמובן הרב עם הבדיחה הלא מוצלחת של בית
רבן.
אחרי החתונה הכל היה מושלם עד כדי מרגיז אבל צריך לתת לאנשים
הרגשה טובה כי זה בעצם לא אשמתם שאני שונא חתונות אז נזרום
ואכן, הכל זרם עד שיום אחד תמי ביקשה את עזרתי היא באה אליי
הביתה בוכה ורועשת ואפילו אריה שלא אכל 3 ימים לא היה מרגיע
אותה. מהר הבאתי לה כוס מים ואז היא התחילה לספר שהיא חושבת
שאמיר בוגד בה.
"למה את חושבת ככה"? שאלתי, היא סיפרה שהוא חוזר הביתה מאוחר
כבר כמה זמן ונשאר לישון אצל חברים מה שהוא לא עשה אף פעם
ותמיד-תמיד שהוא חוזר מאוחר יש לבגדים ריח מוזר של בושם זול
שנקנה כנראה בדיוטי פרי של קזחסטן.
ותמיד יש לו חיוך על הפנים וכשהוא נכנס הביתה הוא כועס
ועצבני.
"כבר אין לו סבלנות אליי", אמרה בבכי.
הסכמתי לבדוק את העניין מקרוב והבטחתי לדווח לה.
האמת שידעתי מה קורה עם אמיר וניסית לשכנע אותו לומר לה את
האמת בעניין כי באמת לא פייר ושיגמור את הסיפור ויתוודה.
לאחר הרבה מאוד שכנועים מצידי אמיר החליט להתוודות בפניה.
נכנסנו אליה הביתה שנינו, אני באתי כדי לחזק את אמיר. התיישבנו
על הספה, אני ליד אמיר ותמי מולנו, הסתכלנו עליה. היא לא הבינה
בהתחלה מה קורה ושאלה מה יש לנו לספר לה.
האסימון נפל רק אחרי שחיבקתי את אמיר חזק-חזק.
את טריקת הדלת שמענו טוב-טוב ואחרי כמה ימים היא עזבה את הבית
עם הדברים שלה. הם כמובן התגרשו ואני את הדברים שלי כבר סידרתי
מזמן. אני לא אוהב שהכל הפוך בבית.