מאירה תמיר / אזכרה 24 |
אבוא לבית האבן הקטן
אתה לא תקבל את פני בשער
כמו בבית שבטך ומשענתך
שהיה מנחמני
ואני לא אצא מעורי מרוב שמחה
כמו אז
כבר קמלו הפרחים בגינה
במעוננו הישן
והפירות איבדו מטעמם
מזמן-מזמן
רק ארפרף באצבעותיי את המילים הדהויות.
הזמן רופא אמן.
ואתגעגע.
השיר היה כבר פעם בבמה אבל נעלם לגמרי מהדפיוצר שלי
אז הנה הוא שוב כאן.
תודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|