[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הגדולה שלנו היא
שאנחנו מקלפים בצלי עצב
כשאין בצל
כשאין עצב
כשיש רק קליפות ידידותיות
וג'אניס, להבדיל מאתנו,
מקלפת את הבצל שלה
כאילו הוא אבטיח דרומי קר
ביום לוהט בטקסס



דמותה של השירה במסדרונות העירייה

היא רכה
לחיים עמוקות ושקועות
אפשר לצבוט אותה
ולהעלות סומק
אפשר לתלות אותה בכרזות
ולקיים אותה בערב, בשכחה
אין לה כפות רגליים
והיא מהלכת על קביים ממסדיים



אדגר אלן פו
מת
כוסית אחת יותר מדי
או התאבדות מתוכננת
שחפת
או התמכרות לאופיום
או וריאציה של משהו
אחר
עיכול מוח
או התקף לבבי

אדגר אלן פו מת
והאימה שלו נשארה
גם כשמת היה איום
וגופו הצנום בטח מת מפחד
כשהמוות בא לרקום אותו
אם אתם שואלים אותי



הזמן נופל
נתחים נתחים
בצנצנות כבישה
פרוסות עבות של חיים
נלקחות מהעולם
כדי להזין את אלוהים
שמקיא את הזמן בחזרה

אלוהים הוא נערה מתבגרת
חרדה לדימוי הגוף
ורכונה על אסלה בבית הוריה
אבל הנורא מכול
הוא שהזמן שלנו
על האדמה
הוא מזונו של אלוהים
זב חוטם בולמי
שמנהל מופע עיוותים בינוני



שלושה אבות

שלושה גברים ברחוב
שלישי אחרי שני אחרי ראשון
הראשון מנפנף ידיים
וצועק: "אברהם, אברהם"!
השני מיד אחריו בזעם:
"איציק! איציק"!
השלישי בקול חלוש
מביט רחוק מכולם
ומהדהד: "יעקב, יעקב"!



שלט סתמי ברכבת מהירה
שהתחלף מול עיניי
אמר לי
"מפני שירה תקום"
וקמתי ופיניתי את מקומי לשירה
והשירה לא באה
תחתיה בא רק אדם זקן סמוק לחיים
ומקהלת מעריצים כפויים קפואים
שמחאו ולא מחו
והשירה לא באה
לא לא



חיפשת לעצמך רק
גבר אחד טוב
לא יותר מזה
בלי אחוזות דרומיות
וצעצועי נפש
רק גבר כנה וקשה
עם עור רך
שייתן לך את זה

כולם ידעו את זה לגבייך
"גבר אחד טוב
זה לא הרבה
רק הכול"
היית אומרת
ורצית שיהיה מישהו
שינגב אותך מהמדרכות
או לפחות שיניח לך משהו
תחת הראש
אחרי הצלילות
ולפני הבחילה
ולא קיבלת את זה
גם כשמתת



היררכיה פנימית

קלף את זה אני אומר לך
ואתה מקלף
עזוב את זה אני אומר לך
ואתה עוזב
שתה את כל זה, אני לוחש לך
ואתה שוטה
הרוג אותו, אני דוחק אותך
ואתה הורג



חוסר תיאבון

בסוף ארוחה עם מכרים אני לוחש לך:
"נלך הביתה
נתעלס ונבכה
כמוני כמוך את ואני
מישהו בינינו יזכה

בסוף ארוחה עם עקרים אני לוחש לך:
"נלך הביתה,
נשתתק ונקרא.
מי שלא כאן אתנו איננו,
ואין לו צורה"

בסוף ארוחה עם משפחה אני אומר לך:
"נלך הביתה,
נזדיין ונקרע.
ולא יהיה לך ילד משלנו,
ממני לא תראי צאצא".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-"מי יודע מדוע
ולמה לובשת
הזברה פיג'מה?"

-"המורה, אהה...
הכלב אכל לי את
המחברת!"


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/7/07 13:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה