א. יואל / סוף התום |
ונגמרו כל טיפות הזימה
סרה לו כנועה
ומילות תחינה בפיה
רק אתה, רק אותך
כי אחר לא יידעני
הוא ידע שכמותה, עוד תיפולנה רבות
לסיפוק יצרו הבלתי נשכר
ושוב חיוך ממזרי על לחיו נבט
בצאתו לעוד יעד נכבש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|