|
היום
אני במקום משחקך הראשון
קרובה להיכן שליבך נוסד
ואפילו אבני הבזלת מקניטות אותי
על שסוער בי לראותן
לא משכיחות ממני אותך
למרות השחור והקושי
העת כעת להשלים שזה חלק ממך.
מכל עץ כאן קורן לי חיוכך
וערגה לשלווה מכל מים חיים
והיופי הזה מכעיס,
משום שהוא מזכיר לי את כל שעשית.
אך הלוואי והוא היה מכעיס אותי יותר
ומרגש אותי פחות. |
|
|
חיכינו לפתיחת
השערים בערב
במה. היה צפוף
בצורה איומה.
חיכינו שם
שיפתחו ואז,
מתוך הקהל מישהו
צעק: "פוגו!!".
ההמשך, לא היה
נעים במיוחד...
ביג מק בערב במה
פיקטיבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.