|
ממעוף עיניי הנשרים בשמיים
דרך קשקשי הדגים במים
לאורך השדות החרושים של העמק
ראיתי את האור בעיניי.
יד אנושית מטשטשת גבולות רקיעים
סבכה כחולה של מיתרים
ממפה ריקוד לבן של אצבעות
בחלל האוויר היבש.
את השער לכוכבים שמרתי צפון בלבי
עת עלתה החמה מן האופק
מאפילה על הלילה באור ראשוניים
לוחשת לי את שירת החיים.
פתיל ישן מתגלגל על צירו
נרות חלב דקים נערמים למדורות
שעת הקסם החלה לבעור
מבעד לטבעות ההכרה. |
|
|
את המנגינה הזו,
אי אפשר ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.