החמניות הבשילו בשדה
כמו ים של שמשות
בגביעים צהובים,
הביאו מן שקט עוצמתי
לגופי.
השקט שבי מבקש למרוד
ולצעוק על עוולות.
פירמידות כמוסות נפרשות
עמוסות כל טוב
ואני מחלקת מפירותיי לחלש
ולמוכה.
הים הנסוג אינו מראה
סימני חולשה.
הוא מסתער על היבשה
כאילו אין מחר.
כאילו אין פגיעות בעולם. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.