בית בפרברים.
צילצול בדלת.
אישה בתחילת שנות השלושים לחייה עונה לדלת.
נערה כבת 17-18 נמצאת במפתן הדלת.
היא הבייביסיטר.
האם והאב עוזבים את הבית, בדרכם למסעדה
הבייביסיטר נשארת לבדה לעשות את תפקידה.
צלצול טלפון בחלל הבית.
הבייביסיטר:
( קולה אינו כתמיד) הלו.
האם:
היי, הכול בסדר?
הבייביסיטר:
( קולה עדיין...)
כן הכול בסדר גמור,
השכבתי את הילדה לישון,
הוצאתי את הכביסה מהמייבש ושמתי עוד מכונה,
קיפלתי ושמתי במקום ועשיתי גיהוץ,
ניקיתי את הבית ושמתי את העוף בתנור.
האם:
( קולה מהורהר משהו)
קיי, נחזור עוד שעה בערך, אנחנו בנייד אם צריך,
ביי.
הבייביסיטר:
( קולה...)
ביי.
האם לאב:
(קולה מרמז שאינה חשה רגועה כדרכה)
אנחנו חייבים לחזור הביתה.
האב לאם:
למה?
האם לאב:
(קולה מעיד על חרדה קלה)
כי הבייביסיטר אמרה שהיא הכניסה את העוף לתנור,
ולא קניתי עוף השבוע.
חשבון בבקשה.
הליכה מהירה.
נסיעה מהירה אך זהירה.
קול מפתח במנעול.
בייביסיטר מרחפת.
בייביסיטר על x
התינוקת בתנור והיא מוכנה.
בתיאבון. |