כולם אומרים שלאסי יש אשכים מזהב. טוב יש כמה ספקנים כמוני,
אבל רוב האנשים באמת מאמינים לזה. כן גם אני הגבתי ככה בפעם
הראשונה. לא מאמינים? גם אני לא מאמין. אבל הוא מראה לכולם,
ופייר, אנשים יוצאים בשוק.
ולא יודע למה, באמת שלא, אבל גם לי בא אשכים מזהב. סתם ככה,
מזהב. זה באמת לא טוב לכלום. זה אפילו כבד, ונראה לי ממש לא
נוח. אבל גם אני כמו כולם, חמדן מסריח.
טוב, תביאו משהו אחר מזהב, נגיד כתף. כתף נשמע לי אחלה, באמת,
אני לא חייב אשכים. שלא תחשבו שיש לי איזה תסביך מיני מוזר
ואני משתגע מהאשכים שלי. האשכים שלי בסדר גמור. בצבע ובגודל
הנכון. דווקא אצלו זה לא בסדר, מי שמע על אשכים מזהב, נכון שזה
מוזר? ואם זה לא נשמע מוזר, חכו שתסיימו לקרוא, תלכו לישון
ותשכבו במיטה. זה פתאום ייקלט אצלכם. מה זה השטויות האלה על
אשכים מזהב? מי שמע על דבר כזה בכלל.
בגלל זה צריכים להרוג אנשים כאלה. לא, בעצם לא להרוג. להעלים.
להרוג אותם סתם הופך אותם לקדושים מעונים שכאלה, זה בדיוק מה
שאני צריך, דת חדשה בכיכובו של אסי והאשכים המוזהבים שלו. לא
מספיק הבן אדם פסיכופת עוד יש לו כת של אנשים שמעריצים אותו
ואת האשכים המזורגגים שלו.
אז נעלים אותו. נשאיר אותו יום אחד בנגב אצל הבדואים. הם
יודעים בדיוק איך לטפל באנשים כאלה. חתרנים מסריחים, שפלים
וקנאים. זה סוג האנשים היחידים עם אשכים מזהב. כי הרי אם
האשכים היו מיהלומים, או ברונזה, או סתם איזה מתכת יקרה אז זה
לא היה מוזר, נכון? ברור שלא. כי יש משהו בזהב. אפשר לדעת הרבה
על בן אדם מהאשכים שלו. ואשכים מזהב זה מקור לצרות, תאמינו
לי.
תכלס אני לא מחלק הרבה עצות, אבל אתם דווקא בסדר איתי אז רק
שתדעו, שכדאי להתרחק מאנשים כאלה.
כי יום אחד, גם אתם תתעוררו עם סכין בגב, ותגלו שהאשכים שלכם
נעלמו. |