תאור חוויה כשהאינטרנט בשבילי עדיין היה כחיה חדשה...

היה הייתה וירטואלית אנונימית אשר לפורום כמעט לא הגיעה, והיה
הוירטואלי אשר רק בעניני הפורום עסק והצ`ט עבורו היה לא מוכר.
כך חלפו להם הימים בלא שיבשרו על העומד להתרחש, כאשר
הוירטואלית בצ`ט והווירטואל בפורום.
ביום בהיר הסתקרן וירטואל ובצ`ט הציץ ומשלא הכיר, בחר עפ"י
הכינוי בוירטואלית אשר שמה ניגן לפניו ויותר מכך לא ידע עליה
כלום.
צ`ט אדום קצר אחד הוביל אל משנהו, וככל שחלף הזמן כך התארכו
הצ`טים בחדרים האחוריים. את הצ`טים באו להשלים האי-סי-קיו
והסלולריים ובשיחות נפש היו שקועים השניים מבוקר עד... הבוקר
של המחרת.
פתאום התחוור לשניים שחיטטו אחד בנפש השני, כי בעצם הם מכירים
אחד את השני טוב יותר מאשר את בן הזוג האמיתי. היה חשש בלב
השניים שהמפגש ינפץ לרסיסים את הפנטזיות, ושכל ההצהרות יישארו
ללא כיסוי. ידעו השניים שהמפגש עלול להותירם אפילו בלי ההנאה
שבדמיון מאידך ידעו השניים שגם במובן הווירטואלי מזמן חצו את
הקווים האדומים עפ"י הגדרותיהם של המפנטזים.

בין וירטואל ווירטואלית נוצרו כבר קשרים אמיתיים...

וירטואל היה מאוהב עוד לפני המפגש וביקש לממש אהבתו, אך
וירטואלית העדיפה להמתין למפגש הקבוצתי כדי לדעת עם לבה איננו
מוליכה שולל.
את השעות עד המפגש ספרו השניים עד שרגע האמת הגיע...

הלכה לה הוירטואליות אך לא המילים שנאמרו בצילה,
הלכה לה הוירטואליות אך לא האהבה שצמחה בעטיה,
הלכה הוירטואליות אך הרגשות לא השתנו,
הלכה לה הוירטואליות והאמת נשארה אותה אחת!
הכיצד?
כי בוירטואליות הזאת לא היו פנטזיות,
כי בוירטואליות הזו חגגה הכנות,
כי בוירטואליות הזו היו השחקנים אמיצים
אשר ידעו מראש כי הוירטואליות היא רק זמנית,
כי בוירטואליות הזאת ידעו הצדדים
להודות כי משהו בחייהם דפוק,
כי בוירטואליות הזו הייתה האמת נר לרגלם
ואין מאומה שעליהם לשנות עתה-
לאחר שזהותם כבר נחשפה.

אז מי אמר שאני לא אוהב וירטואליות? אוהב אותה - אך לא לשמה!

כן, ובזמנו הייתה זו הצהרת אהבה בלי שום נקיפות מצפון

26/01/02 ©