היא הלכה בשדות
בשמלה פרחונית ורגליה יחפות,
שדות חיטה ופרחים
אוויר צלול, ימי סתיו אחרונים.
היא הלכה בשדות
הרוח הקלילה שיחקה בשערות,
טיפות גשם ראשונות
מבעד לענן, קרן שמש רואה נסתרות.
מרבד של פרחים בצבעים וריחות
מלאים הם בצוף, מעליהם עמלות הדבורות.
היא הלכה בשדות
זיכרונות אותה מטרידים
את פניו היא רואה
זה היה רק אתמול, אך עברה כבר שנה.
הסתיימה מלחמה ארורה.
אהובה שם נלחם,
היא הלכה בשדות
דמעות בעיניה גרונה הן חונקות.
באופק מעל, עננים שחורים
כמו גלימת מכשף עוטפים את הכל,
הבית קרוב, רואים את השער
הגשם שטף זיכרונות וגם צער.