הרגשתי כל שיערה מראשי
כל אחת מאלה הכבידה עליי
גפיי נחלשו, לא החזיקו אותי
כאילו לא היו אלה רגליי מעולם
רק רציתי ליפול על הארץ,
לנוח מעט, לשכוח אולי
וריסיי כמו משקולות,
לא הצליחו לשאת את הכובד
עיניי נעצמו, לא ראיתי דבר
רק קול רך ולבן עוד הדהד
רציתי ללכת אחריו
לו יכולתי לפקוח עיניי,
לראות את הרוגע שחודר לאוזניי
את החושך הלבן, שהובלתי אליו
לו יכולתי לראות אותך,
אתה שלא חדלת לדבר אליי
לבשת שמלה לבנה, הכרתי אותך
הכרתי כל חיי, זה אתה הצל הלבן
שרדף אותי, חדר לתוכי
לתוך כל תא בגופי.
לקחת אותי, ליטפת אותי
ליטוף אבהי
כאילו חיכית רק לי, נשאת אותי
כי לא יכלו עוד רגליי
וראיתי אותך, טהור
ענית לכל תפילותיי,
עכשיו מותר לך, השבת את ששיך לך
לקחת אותי איתך, לנצח
למקום שממנו לא חוזרים
אמרת, הביטי מלאך
זה מקום מלא חיים. |
