דוד ארינזון / קיפאון |
שכבה אחר שכבה
את הרגשות שלי
אלו שהחליטו להישאר ולהילחם
למען השפיות
שנמוגה לאט לאט
להבה של נר אל מול הרוח.
אצבעות מלטפות פנים חבולות
לאורך קווי הצלקות הפנימיות,
המתנקזות לאיטן אל הלב
שהיה פעם חם ומזמין.
נותר לשאול - לתהות,
האם גהינום קפא,
או שזה רק אני?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|