|
אדים מתעבים בוהים בחלומות שקופים
אל מדרכות מטואטאות למשעי.
ריח פולים שרופים מסתלסל בעשן
צורב לחלוחית נחבאת במסגרת מעפעפת
של משקפיים קהים.
הסיפור ליד השולחן מימין גולש אל הרגליים
מוצנע בשמלה פרחונית מתבדרת
מוכתמת מלילה ישן שהקדיח
ונשפך על כל האפילוג הרותח.
מאחורי הכתף שותקים בקול צורם
את המשקה הצונן בכחול חלש
תוחבים את הידיים הרטובות
לעננים הכבדים שהצטברו על הכוס.
לא קורה שם כלום
בין הלגימות
הגוף קשוב להם
לי
בין הנשימות מבהירה מחשבה את השחור
הם רואים אותי-
ממתיקה.
|
|
|
סליחה, איפה
תחנת הרכבת
הקרובה ביותר?
אדולף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.